סורק המשכנתא

קבועה לא צמודה (קל"צ)

ההחזר קבוע לכל התקופה והמדד אינו משפיע עליו. זה גם המסלול שעמלת ההיוון עליו יכולה להיות הגדולה ביותר: כשנלקח בריבית גבוהה מהממוצע של היום, הבנק גובה את הפרש הריביות על כל יתרת התקופה, מהוון להיום. המנוע מחשב את העמלה לפי צו הבנקאות, כולל הנחות הוותק (20% אחרי 3 שנים, 30% אחרי 5), ובודק אם החיסכון גדול ממנה.

קבועה צמודה למדד

הריבית קבועה אבל הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן, ולכן היתרה יכולה לגדול גם כשמשלמים. בפירעון מוקדם מתווספת עמלת מדד ממוצע (חצי חודש של המדד הממוצע). מועמדת קלאסית למיחזור כשנלקחה בתקופת ריביות גבוהות, במיוחד כשעברה לחלופה לא צמודה.

פריים

צמוד לריבית בנק ישראל ופטור מעמלת היוון, ולכן אפשר לפרוע או למחזר אותו בכל חודש בעלות נמוכה. הוא כמעט אף פעם אינו הסיבה למחזר, אבל הוא המסלול הגמיש ביותר בתמהיל החדש.

משתנה כל 5 שנים (צמודה או לא)

לריבית יש תחנות יציאה, ובכל תחנה מותר לפרוע בלי עמלת היוון. כשהתחנה קרובה, לרוב ההמלצה היא להמתין לה ולפרוע בה. המנוע מזהה את התחנות בדוח ומציין זאת בניתוח.

הלוואת זכאות (משרד השיכון)

ריבית מסובסדת ופטור מעמלת היוון על פי דין. כמעט אף פעם לא נכון למחזר אותה, והמנוע משאיר אותה מחוץ לחישוב בכוונה, עם הערה.

מסלולים מיוחדים: מט"ח, בוליט, גרייס

צמוד מט"ח אי אפשר לתמחר מול ממוצעי שקל, ובוליט או גרייס לא מתנהגים לפי לוח שפיצר רגיל. מסלולים כאלה מסומנים בתוצאה כדורשים שיחה עם יועץ, במקום לחשב אותם כאילו הושבו.