דירוג האשראי האישי בישראל

מה השתנה ב-2019

עד 2019, המידע הפיננסי שלכם היה שמור כמעט רק אצל הבנק שבו ניהלתם את החשבון. לבנק היה מידע מלא על ההתנהלות שלכם, ולגופים אחרים לא היה מידע כלל. התוצאה: לא היה לכם כוח מיקוח, והבנק שלכם יכול היה לתמחר לכם אשראי כמעט כרצונו.

חוק נתוני אשראי, התשע"ו 2016, שינה את התמונה. באפריל 2019 עלתה לאוויר מערכת נתוני האשראי בניהול בנק ישראל, שמרכזת במקום אחד את נתוני האשראי של כל אזרח ותושב ישראל מגיל 18. המטרות המוצהרות של החוק: הגברת התחרות בשוק האשראי, צמצום פערי המידע בין הבנק "שלכם" לבין מתחרים, הרחבת הנגישות לאשראי וצמצום הפליה במתן אשראי.

חלוקת התפקידים: מי עושה מה

זו נקודה שרבים מתבלבלים בה, וכדאי להבין אותה לפני כל פנייה לנותן אשראי:

בנק ישראל מפעיל את המאגר. הוא אוסף את הנתונים, שומר אותם ומפקח על המערכת. בנק ישראל לא מחשב דירוג ולא נותן ציונים. אי אפשר "לקבל דירוג מבנק ישראל".

לשכות האשראי הן חברות פרטיות שקיבלו רישיון לפעול מול המאגר. הן שולפות את הנתונים, מריצות עליהם מודלים סטטיסטיים, ומפיקות מהם שלושה מוצרים: דוח אשראי, דירוג אשראי (ציון מספרי) וחיווי אשראי. הלשכות הבולטות הפועלות בישראל הן לשכת האשראי של דן אנד ברדסטריט (שמפעילה גם את אפליקציית קפטן קרדיט לצרכנים) וקופאס בי.די.איי (CofaceBDI).

נותני האשראי (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופי מימון חוץ בנקאיים) פונים ללשכות כשאתם מבקשים אשראי, מקבלים דירוג או חיווי, ומחליטים על בסיסם אם לאשר, בכמה ובאיזו ריבית.

למה אין "ציון רשמי" אחד

כל לשכה מפתחת מודל דירוג משלה ומשתמשת בסולם משלה. לכן ייתכן שתקבלו ציון שונה בשתי לשכות שונות, ושניהם "נכונים". מה שמשותף לכולן: כל המודלים ניזונים מאותם נתונים במאגר בנק ישראל, ומסתכלים על ההתנהלות שלכם בשלוש השנים האחרונות. ההיגיון זהה בכל הלשכות: מי שעומד בהתחייבויות מקבל ציון גבוה, מי שלא, נמוך.

העיקרון החשוב ביותר להבנה

הדירוג לא בודק כמה אתם מרוויחים, כמה נכסים יש לכם או מה המקצוע שלכם. הוא בודק דבר אחד: מוסר תשלומים, כלומר עמידה בהתחייבויות לאורך זמן. שכיר עם משכורת צנועה שמשלם הכל בזמן ידורג גבוה יותר ממנהל בכיר עם הכנסה גבוהה שחורג מהמינוס וצ'קים שלו חוזרים. המשמעות המעשית: הדירוג נקבע כמעט לגמרי לפי ההתנהלות שלכם.

מערכת נתוני אשראי (המאגר): מאגר המידע המרכזי בניהול בנק ישראל, שאליו מדווחים הגופים הפיננסיים ורשויות המדינה.

דוח ריכוז נתונים: הדוח שאתם, כלקוחות, מפיקים על עצמכם. מפרט את כל ההתחייבויות שלכם, תנאי התשלום שלהן, אופן הפירעון, הליכי גבייה אם היו, ומי קיבל עליכם מידע מהמאגר. זהו הכלי המרכזי שלכם לבקרה עצמית. דוח אחד בשנה ניתן בחינם ישירות מבנק ישראל.

דוח אשראי: דוח דומה שמפיקה לשכת אשראי עבור נותן אשראי, בכפוף להסכמתכם, כשאתם מבקשים הלוואה או מוצר אשראי.

דירוג אשראי (Score): הציון המספרי שמחשבת לשכת האשראי מהנתונים. מסכם את כל ההיסטוריה שלכם למספר אחד שמאפשר השוואה מהירה בין לווים.

חיווי אשראי: תשובה בינארית פשוטה, בסגנון כן או לא, שנותן אשראי יכול לקבל עליכם. שימו לב להבדל חשוב: לקבלת דוח אשראי מלא נדרשת הסכמתכם המפורשת, אבל חיווי אשראי ניתן למסור גם בלי הסכמה, בכפוף ליידוע בלבד. כלומר, גם עסקה "קטנה" כמו כרטיס אשראי חוץ בנקאי או קנייה בתשלומים יכולה לכלול בדיקת חיווי עליכם.

מיופה כוח בתמורה: גורם מורשה (למשל יועץ פיננסי) שאתם מייפים את כוחו לקבל את הנתונים שלכם מהמאגר ולסייע לכם לנתח אותם ולהשיג תנאים טובים יותר.

מקור מידע הוא גוף שמדווח למאגר: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים, וכן רשויות המדינה.

מי מדווח למאגר

שני ערוצי דיווח מרכזיים:

המערכת הפיננסית: בנקים, חברות כרטיסי אשראי ונותני אשראי חוץ בנקאיים מדווחים על מסגרות עו"ש ומסגרות אשראי, הלוואות ומשכנתאות ואופי פירעונן, צ'קים שניתנו ללא כיסוי, בקשות אשראי שהגשתם, ערבויות והתחייבויות נוספות.

רשויות המדינה: לשכות ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי (הממונה על הליכי חדלות פירעון) ומדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל מדווחים על תיקים, הליכים והגבלות.

בנוסף נרשמות במאגר עצמו הפניות של לשכות האשראי לקבלת מידע עליכם, וכן פניות שלכם למערכת.

מה לא נאסף

המאגר לא כולל את גובה המשכורת שלכם, יתרות החיסכון, תיק ההשקעות, הפנסיה או הנכסים שבבעלותכם. הוא גם לא כולל מידע על תאגידים וחברות בע"מ, רק על אנשים פרטיים, כולל פעילותם כעוסקים.

חלון הזמן: הכלל של שלוש השנים

הדירוג מחושב על בסיס הנתונים משלוש השנים האחרונות. יש לזה שתי משמעויות מעשיות חשובות:

1. 1אירוע שלילי אינו משפיע לתמיד. צ'ק שחזר לפני ארבע שנים כבר לא משפיע על הדירוג.
2. 2מידע חדש שוקל יותר ממידע ישן. פיגור מלפני חודשיים מכביד הרבה יותר מפיגור מלפני שנתיים וחצי. מכאן נובעת המלצה מרכזית: התנהלות מוקפדת בחודשים שלפני בקשת אשראי גדולה משפיעה לטובתכם יותר מהתנהלות מוקפדת בעבר הרחוק.

לגבי שמירת המידע עצמו, החוק קובע תקופות שמירה קצובות. נתונים מוצגים ומשמשים לדירוג לתקופה מוגבלת, וחלק מהמידע (למשל על הליכי חדלות פירעון) נשמר תקופה ארוכה יותר למטרות תיעוד בלבד, ונמסר רק בנסיבות מצומצמות שהוגדרו בחוק. המשמעות המעשית: התנהלות תקינה לאורך זמן מחליפה במאגר את הנתונים הישנים, וזה מה שקובע את הדירוג העדכני.

מודלי הדירוג של הלשכות הם סוד מסחרי, וההשפעה של כל פרמטר משתנה מאדם לאדם לפי מכלול הנתונים שלו. עם זאת, מהפרסומים הרשמיים של מערכת נתוני האשראי והלשכות עולה תמונה ברורה של מדרג חומרה.

דרגה 1: אירועים קשים (פגיעה חמורה וממושכת)

• הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל): האירוע הכבד ביותר במערכת, שמסמן כשל אשראי מלא.
• חשבון מוגבל: הגבלה בעקבות צ'קים חוזרים מרובים, מדווחת ממדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל.
• תיקים בהוצאה לפועל: פתיחת תיק גבייה נגדכם מעידה שחוב לא שולם גם אחרי דרישות, ומדווחת ישירות מרשויות המדינה.

דרגה 2: כשלי תשלום (פגיעה משמעותית)

• צ'קים שחזרו בגלל היעדר כיסוי.
• פיגורים בהחזרי הלוואות ומשכנתא: גם איחור של תשלום אחד נרשם. פיגור מתמשך או חוזר מכביד הרבה יותר.
• אי כיבוד הוראות קבע וחיובים בגלל היעדר יתרה.

דרגה 3: התנהלות שוטפת בעייתית (פגיעה מצטברת)

• חריגה ממסגרת העו"ש: מינוס מעבר למסגרת המאושרת. חריגה חד פעמית קטנה משפיעה מעט, דפוס חוזר משפיע הרבה.
• ניצול גבוה וקבוע של מסגרות, גם בלי לחרוג: מי שמנצל דרך קבע 95 אחוז מהמינוס המאושר ואת מלוא מסגרת כרטיס האשראי נתפס במודל כלווה בסיכון גבוה יותר.
• חריגה ממסגרת כרטיס האשראי.

דרגה 4: דפוסי צריכת אשראי (השפעה מתונה, בדרך כלל זמנית)

• ריבוי בקשות אשראי בפרק זמן קצר: כמה בקשות הלוואה רשמיות בחודשים ספורים יכולות להתפרש כמצוקה תזרימית. לפי פרסומי הלשכות, כל עוד אינדיקציה כזו לא מצטרפת לבעיות נוספות, ההשפעה מינורית ונעלמת כשצריכת האשראי מתייצבת.
• גידול חד בהיקף האשראי ביחס לדפוס ההיסטורי שלכם.

גורמים חיוביים (מה מעלה את הדירוג)

• רצף תשלומים תקין: תשלום סדיר של הלוואות, משכנתא, הוראות קבע וחיובי כרטיס, גם בסכומים קטנים, הוא הגורם המרכזי שמעלה את הדירוג. בנק ישראל מדגיש במפורש: תשלום סדיר אפילו בסכומים נמוכים מעיד על עמידה בהתחייבויות ומשפר את הדירוג.
• קיום מסגרות אשראי מאושרות ושימוש מאוזן בהן: מסגרת מעידה שגוף פיננסי בדק אתכם והחליט לסמוך עליכם. היעדר מוחלט של מסגרות עלול דווקא להתפרש לרעה.
• היסטוריה: הלוואות שנלקחו ונסגרו במלואן ובזמן.
• ותק ויציבות בהתנהלות הפיננסית.

תפיסה מוטעית נפוצה

ההשלכה המרכזית: מחיר הכסף

הדירוג משמש את נותני האשראי לתמחור סיכון, ולווה שנתפס מסוכן יותר משלם ריבית גבוהה יותר. הפערים בשוק הישראלי בין לווה חזק ללווה חלש בהלוואות צרכניות יכולים להגיע לכמה אחוזים שלמים בריבית.

דוגמה מספרית להמחשה (חישוב עקרוני, לא הצעת מחיר): הלוואה של 100,000 שקל ל-5 שנים.

• בריבית שנתית של 7 אחוזים: החזר חודשי של כ-1,980 שקל, וסך ריבית של כ-18,800 שקל לאורך התקופה.
• בריבית שנתית של 12 אחוזים: החזר חודשי של כ-2,225 שקל, וסך ריבית של כ-33,500 שקל.

ההפרש הוא כמעט 15,000 שקל על אותה הלוואה עצמה. במשכנתא, שבה הסכומים גדולים פי כמה והתקופות ארוכות פי כמה, גם פער של רבע אחוז מתורגם לעשרות אלפי שקלים.

שאר ההשלכות

סירוב מוחלט: בדירוג נמוך מאוד, גופים פיננסיים עלולים לסרב לתת אשראי בכלל, או להתנות אותו בערבים ובבטחונות.

מסגרות מצומצמות: מינוס קטן יותר בבנק, מסגרת נמוכה יותר בכרטיס, וסירוב להנפקת כרטיסי אשראי מסוימים.

תנאי משכנתא: הבנק למשכנתאות בודק את הנתונים שלכם, ודירוג בעייתי משפיע על אחוז המימון שיאושר, על הריבית ולעיתים על עצם האישור.

חיווי שנמסר בלי הסכמה: מכיוון שחיווי אשראי לא דורש את הסכמתכם, ייתכן שתסורבו לעסקאות, מימון בתשלומים או כרטיס מועדון עם אשראי, בלי שתדעו שהסיבה היא חיווי שלילי.

אובדן כוח מיקוח: כל רעיון המערכת הוא שלקוח טוב יכול לקחת את הנתונים שלו ולהתמקח בין גופים. לקוח עם דירוג נמוך מאבד את הכוח הזה ונאלץ לקבל את התנאים שמציעים לו.

מעגל מחמיר: דירוג נמוך מוביל לאשראי יקר, אשראי יקר מכביד על התזרים, תזרים כבד מוביל לפיגורים, ופיגורים מורידים עוד את הדירוג. אנחנו עוצרים את המעגל הזה מוקדם ככל האפשר, לפני שנוצרים פיגורים נוספים.

מה דירוג נמוך אינו אומר

דירוג נמוך אינו רישום פלילי ואינו "רשימה שחורה". הוא נתון שנותני האשראי מתמחרים לפיו, והלוואות ניתנות גם לבעלי דירוג נמוך, בתנאים פחות טובים. בגלל חלון שלוש השנים והמשקל הגבוה של מידע חדש, כל חודש של התנהלות תקינה משפר את הדירוג העדכני שלכם.

כלל 1: אפס איחורים, בלי יוצאים מן הכלל

הבסיס להכל: כל תשלום, הלוואה, משכנתא, כרטיס, הוראת קבע, צ'ק, יוצא בזמן ובמלואו. גם סכומים קטנים נחשבים: הוראת קבע של 150 שקל שמכובדת בקביעות עובדת לטובתכם.

איך מיישמים בפועל: רכזו את כל מועדי החיוב לימים 2 עד 5 אחרי מועד כניסת המשכורת. ברוב הבנקים וחברות האשראי אפשר לבחור את יום החיוב בשיחת טלפון אחת. כך אתם מבטיחים שתמיד יש כיסוי, בלי לסמוך על זיכרון.

כלל 2: התאימו את המסגרות לחיים, לא להפך

בדקו אחת לשנה: מה מסגרת העו"ש שלי, מה מסגרות הכרטיסים, ומה דפוס ההוצאות בפועל. שני מצבים רעים שצריך למנוע:

• מסגרת קטנה מדי ביחס להוצאות, שמייצרת חריגות חוזרות.
• היעדר מסגרת בכלל, שמשאיר את המודל בלי מידע חיובי עליכם.

אם אתם מתקרבים לתקרה באופן קבוע, בקשו הגדלת מסגרת מסודרת מראש. בקשה יזומה ומאושרת היא אירוע תקין. חריגה בדיעבד היא אירוע שלילי.

כלל 3: שמרו על מרחק בטיחות מהתקרה

השאיפה: ניצול שוטף שלא עולה דרך קבע על אזור 50 עד 70 אחוזים מהמסגרות. ניצול קבוע קרוב לתקרה נחשב במודל לסיכון גבוה יותר, גם כשאין חריגה בפועל.

כלל 4: צ'ק שיוצא מהיד חייב כיסוי מובטח

צ'ק חוזר הוא אחד האירועים היקרים ביותר לדירוג, וריבוי צ'קים חוזרים מוביל להגבלת חשבון. לפני מתן צ'ק דחוי, ודאו שביום הפירעון תהיה יתרה או מסגרת מספקת. אם מתברר שתהיה בעיה, פעלו לפני מועד הפירעון: דברו עם מקבל הצ'ק על דחייה, או עם הבנק על פתרון זמני.

כלל 5: כל הלוואה מתחילה בבדיקת יכולת החזר

לפני חתימה על הלוואה, בנו תקציב פשוט: הכנסות קבועות פחות הוצאות קבועות פחות החזרי הלוואות קיימים. ההחזר החדש צריך להיכנס בנוחות למה שנשאר, עם רזרבה לחודשים חריגים. כלל אצבע מקובל: סך כל החזרי החוב החודשיים (בלי משכנתא) לא כדאי שיעלה על 25 עד 30 אחוזים מההכנסה נטו. עדיף החזר נמוך יותר לתקופה ארוכה יותר מאשר החזר שאפתני שתפגרו בו.

כלל 6: אל תפזרו בקשות אשראי

כשמשווים הלוואות, עשו את סקר השוק בשלב הבירור, ריביות מפורסמות, מחשבונים, שיחות ייעוץ, והגישו בקשה רשמית רק לגוף אחד או שניים שנבחרו. הימנעו ממצב של חמש בקשות רשמיות בחודש.

כלל 7: בנו כרית ביטחון

חיסכון נזיל בגובה שלושה חודשי הוצאות הוא ההגנה הטובה ביותר על הדירוג. רוב הפיגורים נובעים מתקלה ולא מהתנהלות רשלנית: רכב שהתקלקל, טיפול שיניים, חודש בלי עבודה. כרית ביטחון מאפשרת לספוג הוצאה כזאת ולשלם בזמן, בלי שנרשם פיגור במאגר.

כלל 8: בעיה צפויה מטפלים בה לפני שהיא קורית

זהו אחד הכללים המשפיעים ביותר. אם אתם רואים שחודש הולך להיות קשה, פנו לגוף המלווה לפני מועד התשלום ובקשו פתרון: דחיית תשלום, פריסה מחדש, הקפאה זמנית, איחוד הלוואות. הסדר שנעשה מראש ובהסכמה נרשם אחרת לגמרי מפיגור חד צדדי. בנקים מעדיפים לקוח שפונה מראש על פני לקוח שאינו מגיב לפניות.

כלל 9: עקבו אחרי הנתונים שלכם באופן קבוע

הפיקו דוח ריכוז נתונים חינמי אחת לשנה ובדקו אותו, ושקלו מעקב שוטף אחרי הדירוג דרך אפליקציה כמו קפטן קרדיט (הצגת הדירוג המספרי בה ניתנת בחינם). מעקב קבוע מאפשר לתפוס טעויות ובעיות מוקדם. חשוב: צפייה שלכם בנתונים של עצמכם לא פוגעת בדירוג.

כלל 10: תזמנו נכון בקשות גדולות

מי שמתכנן משכנתא או הלוואה משמעותית מתחיל התנהלות מוקפדת לפחות שישה חודשים מראש: אפס חריגות, אפס איחורים, ניצול מסגרות מתון, בלי הלוואות חדשות מיותרות, ובדיקת דוח מוקדמת לאיתור וטיפול בטעויות. מכיוון שמידע חדש שוקל יותר, חצי שנה נקייה משפרת משמעותית את נקודת הפתיחה למשא ומתן.

חשוב לתאם ציפיות כבר בהתחלה: אין קיצורי דרך בשיקום דירוג. הבטחה בתשלום ל"מחיקת דירוג שלילי תוך 30 יום" אינה ניתנת לקיום, ואין דרך חוקית למחוק מידע נכון מהמאגר. מה שכן אפשר לעשות הוא תהליך מסודר של שיפור, שהמערכת בנויה מראש לתגמל אותו. להלן התוכנית, שלב אחר שלב.

שלב 1 (שבוע 1): אבחון ותמונת מצב מלאה

הפיקו דוח ריכוז נתונים. שלוש דרכים:

• אתר מערכת נתוני אשראי, creditdata.org.il, בכניסה לאזור האישי דרך מערכת ההזדהות הלאומית. הדרך המהירה והמומלצת, והדוח הראשון בכל שנה חינם.
• מוקד טלפוני של בנק ישראל: *6194.
• דרך לשכת אשראי (עלול להיות כרוך בתשלום כשלא מדובר בדוח החינמי השנתי).

במקביל, בדקו את הדירוג המספרי עצמו דרך לשכת אשראי (למשל קפטן קרדיט). כך תקבלו גם את הציון וגם פירוט של הגורמים החיוביים והשליליים שמשפיעים עליו.

שלב 2 (שבועות 1 עד 2): סריקת טעויות

עברו על הדוח שורה אחרי שורה, בשלושה מעגלים:

1. 1מעגל ההתחייבויות: האם כל ההלוואות והמסגרות המופיעות אכן שלכם? האם הלוואות שנסגרו מופיעות כסגורות? האם הסכומים נכונים?
2. 2מעגל האירועים השליליים: האם הפיגורים, הצ'קים החוזרים והתיקים המופיעים אכן קרו, ובתאריכים הנכונים? האם חובות ששולמו מסומנים כמסולקים? האם תיקי הוצאה לפועל שנסגרו אכן מעודכנים כסגורים?
3. 3מעגל הפניות: מי קיבל עליכם מידע מהמאגר? האם זיהיתם פניות שלא ביקשתם?

טעויות דיווח קורות יותר משנדמה, והשלכה של טעות אחת יכולה להיות דרמטית. אם נמצאה טעות, עברו לפרק 8 (תיקון מידע). תיקון טעות הוא הדרך המהירה ביותר לשיפור דירוג, לפעמים תוך חודש.

שלב 3 (חודשים 1 עד 3): עצירת ההידרדרות

לפני בניית רצף חיובי, יש לעצור את האירועים השליליים שממשיכים להיווצר:

• מיפוי חובות: רשימה של כל חוב, למי, כמה, מה ההחזר החודשי ומה הריבית.
• סגירת פיגורים פעילים: חוב בפיגור ממשיך לפגוע כל עוד הוא פתוח. תעדפו סגירה או הסדרה של פיגורים לפני כל דבר אחר, גם במחיר של הסדר תשלומים מול הנושה.
• טיפול בתיקי הוצאה לפועל: הסדר או סגירה של תיקים פתוחים, ובדיקה שהסגירה אכן דווחה למאגר.
• בדיקת איחוד הלוואות: כשיש כמה הלוואות יקרות שמכבידות על התזרים, איחוד להלוואה אחת בהחזר סביר יכול למנוע את הפיגורים הבאים. חשוב לוודא שההחזר החדש בר קיימא לאורך כל התקופה.
• התאמת מסגרות: אם חריגות מהמינוס הן בעיה חוזרת, בקשו הגדלת מסגרת או צמצמו הוצאות, אבל אל תשאירו את המצב כמו שהוא.

שלב 4 (חודשים 3 עד 12): בניית רצף חיובי

מכאן העבודה היא התמדה:

• כל תשלום יוצא בזמן, בלי אף חריג. סדרו הוראות קבע וחיוב אוטומטי לכל מה שאפשר.
• ניצול מסגרות מתון ויציב.
• אין נטילת אשראי חדש מיותר, ואין הגשת בקשות אשראי מרובות.
• אם אין ללקוח שום פעילות אשראי, שקלו לבנות היסטוריה בזהירות: מסגרת עו"ש קטנה, כרטיס אשראי אחד בשימוש מתון שמשולם במלואו כל חודש. שימוש מוכח ואחראי עדיף על היעדר נתונים.

מכיוון שמידע חדש משפיע יותר ממידע ישן, השיפור מתחיל להיות מורגש כבר אחרי כמה חודשים טובים ברצף, ומתחזק ככל שהרצף מתארך.

שלב 5 (שנה ואילך): תחזוקה ומינוף

• בדיקת דוח שנתית קבועה.
• לפני כל בקשת אשראי גדולה: חצי שנה של משטר מוקפד ובדיקת נתונים מראש.
• כשהדירוג כבר טוב, השתמשו בו: קחו את דוח ריכוז הנתונים למשא ומתן, השוו הצעות בין גופים ובקשו ריבית שמשקפת את רמת הסיכון שלכם. המערכת הוקמה כדי לאפשר השוואה כזאת בין נותני אשראי.

ציר זמן ריאלי לציפיות

• תיקון טעות בדוח: שיפור אפשרי תוך כחודש.
• סגירת פיגור פעיל: השפעה חיובית תוך מספר חודשים.
• רצף התנהלות תקינה: שיפור הדרגתי מורגש בטווח של 6 עד 12 חודשים.
• דעיכה מלאה של אירוע שלילי: עד שלוש שנים מהאירוע, בכפוף להתנהלות תקינה בהמשך.

הזכות בחוק

חוק נתוני אשראי נותן לכם זכות עיון בנתונים שלכם וזכות לדרוש תיקון של מידע שגוי, לא שלם או לא מעודכן. מנהל המערכת מחויב לבדוק בקשת תיקון בתוך 30 ימים, ואם נמצאה טעות, המידע מתוקן.

מסלול הפעולה

1. 1איתור ותיעוד: זהו את הנתון השגוי בדוח ואספו אסמכתאות: אישור סילוק הלוואה, אישור סגירת תיק הוצאה לפועל, תדפיסי בנק, התכתבויות.
2. 2הגשת בקשה לתיקון מידע: דרך האזור האישי באתר מערכת נתוני אשראי (creditdata.org.il), בכניסה עם ההזדהות הלאומית, תחת "בקשה לתיקון מידע". אפשר גם דרך המוקד *6194.
3. 3פנייה במקביל למקור המידע: אם הטעות היא בדיווח של בנק או חברת אשראי, כדאי לפנות גם ישירות אליהם בכתב ולדרוש תיקון הדיווח.
4. 4מעקב: בתום הבדיקה תקבלו תשובה. אם הבקשה נדחתה ואתם עומדים על שלכם, אפשר להסלים: פנייה חוזרת עם אסמכתאות נוספות, תלונה ליחידה לפניות הציבור של בנק ישראל, ובמקרים מתאימים ייעוץ משפטי.
5. 5בדיקת עדכון הדירוג: אחרי תיקון, ודאו שהדירוג בלשכה אכן התעדכן בהתאם.

טעויות נפוצות שכדאי לחפש במיוחד

• הלוואה שסולקה במלואה ומופיעה כפעילה או בפיגור.
• תיק הוצאה לפועל שנסגר ומופיע כפתוח.
• חוב שנרשם פעמיים (למשל אחרי מיחזור או העברה בין גופים).
• פיגור שנרשם למרות שהתשלום בוצע (למשל בגלל תקלת גבייה).
• התחייבות שאינה שלכם כלל, טעות בזיהוי או במקרה חמור גניבת זהות. במקרה כזה יש לפעול מיידית מול המערכת ומול הגוף המדווח.

צעירים ומי שאין לו היסטוריית אשראי

המאגר אוסף נתונים מגיל 18, אבל מי שמעולם לא צרך אשראי מגיע למודל בלי נתונים. ההמלצה: לבנות היסטוריה בהדרגה ובאחריות. מסגרת עו"ש בסיסית, כרטיס אשראי אחד עם מסגרת צנועה שמשולם במלואו מדי חודש, הוראות קבע מסודרות. תוך שנה עד שנתיים נבנית תשתית נתונים חיובית.

עצמאים ועוסקים

המאגר כולל גם נתוני אשראי של אנשים בפעילותם כעוסקים (עוסק מורשה ופטור, להבדיל מחברה בע"מ). המשמעות: ערבוב בין קשיי תזרים עסקיים להתנהלות הפרטית פוגע בדירוג האישי. המלצות: הפרדה מלאה בין חשבון העסק לחשבון הפרטי, מסגרת אשראי עסקית ייעודית שמותאמת למחזור, וזהירות כפולה עם צ'קים דחויים לספקים.

תקופות חירום ומשבר

נקודה חשובה שאומתה מול מערכת נתוני האשראי: בזמני משבר במשק ננקטים צעדים למזעור הפגיעה בדירוג של משקי הבית, ומתקיימת הבחנה בין אי עמידה בהחזרים בזמני שגרה לבין זמני משבר. כך למשל, במהלך מלחמת חרבות ברזל פרסם הממונה על שיתוף נתוני אשראי הוראות שעה שהתאימו את כללי הדיווח. מי שנפגע ממצב חירום, בשירות מילואים, בפינוי או בפגיעה בעסק, צריך לבדוק אילו הקלות והסדרים בתוקף באותה עת. את דחיות התשלומים יש להסדיר בערוצים הרשמיים, מכיוון שדחייה מוסדרת מדווחת אחרת מפיגור רגיל.

אחרי הליך חדלות פירעון

מי שסיים הליך וקיבל הפטר מתחיל מנקודת פתיחה נמוכה, ואפשר לשפר אותה בהדרגה. סדר הפעולות: מוודאים שכל התיקים בהוצאה לפועל נסגרו בפועל, עם עותק צו ההפטר. מוודאים שהסטטוסים במאגר מעודכנים. פותחים התנהלות בנקאית בסיסית ותקינה, ובונים היסטוריה חיובית חדשה לפי השלבים שבפרק 7. המשקל של המידע על ההליך יורד עם השנים, וההתנהלות החדשה נכנסת לחישוב במקומו.

1. 1זכות לדוח חינם: דוח ריכוז נתונים אחד בחינם בכל שנה, ישירות מבנק ישראל, בלי תיווך בתשלום.
2. 2זכות עיון: לדעת בכל עת מה רשום עליכם ומי קיבל עליכם מידע.
3. 3זכות לתיקון מידע: בדיקה חובה תוך 30 ימים, ותיקון אם נמצאה טעות.
4. 4זכות להסכמה: מסירת דוח אשראי מלא לנותן אשראי מותנית בהסכמתכם המפורשת (להבדיל מחיווי, שדורש יידוע בלבד).
5. 5זכות להפסקת איסוף (Opt-out): אפשר להורות על הפסקת איסוף הנתונים ומחיקתם, ואפשר גם להתחרט ולחדש. לתשומת לבכם: ברוב המקרים זו החלטה שאינה מומלצת. בלי נתונים אי אפשר להעריך אתכם, ובפועל היעדר מידע מקשה על קבלת אשראי בדומה לדירוג נמוך. למי ששוקל את זה בגלל נתונים שליליים, כמעט תמיד עדיף מסלול השיקום.
6. 6זכות למיופה כוח בתמורה: אפשר להסמיך גורם מורשה לקבל את הנתונים ולפעול בשמכם לשיפור תנאים.

בדיקה שנתית (פעם בשנה, שעה אחת)

• הפקתי דוח ריכוז נתונים חינמי באתר creditdata.org.il או במוקד *6194
• עברתי על כל ההתחייבויות בדוח וזיהיתי את כולן
• בדקתי שהלוואות שנסגרו מופיעות כסגורות ושאין פיגורים שגויים
• בדקתי מי קיבל עליי מידע מהמאגר וזיהיתי את כל הפניות
• אם נמצאה טעות, הגשתי בקשת תיקון מידע
• בדקתי שהמסגרות בעו"ש ובכרטיסים מתאימות לרמת ההוצאות שלי

התנהלות שוטפת (כל חודש)

• כל התשלומים וההחזרים יצאו בזמן ובמלואם
• לא חרגתי ממסגרת העו"ש וממסגרות הכרטיסים
• הניצול השוטף של המסגרות נשאר מתון, לא על הקצה
• אין לי צ'קים דחויים בלי כיסוי מובטח

לפני אירוע אשראי גדול (משכנתא או הלוואה משמעותית)

• התחלתי התנהלות מוקפדת לפחות 6 חודשים מראש
• הוצאתי דוח מראש וטיפלתי בטעויות
• לא פתחתי הלוואות חדשות מיותרות ולא פיזרתי בקשות אשראי
• הגעתי למשא ומתן עם הנתונים ביד והשוויתי בין לפחות שתי הצעות

בסימן ראשון של קושי תזרימי

• פניתי לגוף המלווה לפני מועד התשלום, לא אחריו
• ביקשתי הסדר מסודר: דחייה, פריסה או איחוד
• לא נתתי לצ'ק לחזור ולא נכנסתי לחריגה בלי לדבר עם הבנק

• מערכת נתוני אשראי מבית בנק ישראל: www.creditdata.org.il, הפקת דוח חינם, בקשות תיקון מידע, מדריכים רשמיים על הדירוג והמערכת.
• מוקד טלפוני של בנק ישראל לנתוני אשראי: *6194
• בנק ישראל: www.boi.org.il, מדורי החינוך הפיננסי והמידע על המערכת.
• כל זכות: www.kolzchut.org.il, הערך "קבלת מידע על נתוני אשראי ודירוג האשראי האישי", ריכוז זכויות מעודכן.
• לשכות אשראי: לשכת האשראי של דן אנד ברדסטריט (ואפליקציית קפטן קרדיט) וקופאס בי.די.איי, לקבלת הדירוג המספרי ודוחות מפורטים.